אימון אישי- להיות המנהל של עצמי 

לפגישה השנייה הוא הביא את השאלון האישי מלא ומפורט.
ש' (אות בדויה), המתאמן שלי, כותב יפה ממש, הוסיף שם גם שני שירים שכתב פעם למגירה.
"מקווה שעמדתי בציפיות שלך", חייך וחיכה לתשובה.
"בוודאי שעמדת", עניתי, "אתה יודע מדוע? כי לי, אין שום ציפיות- אני בטוחה שמה שאתה כותב ומה שאתה מביא זה הדבר הנפלא ביותר שאתה יכול, כרגע".
אחרי הפגישה הזו הוא התקשר ואמר שצריך לחשוב, לא יודע אם יש לו זמן , אם האימון מתאים לו ובכלל- החיים שלו די נהדרים גם בלעדי.
אחרי שלושה שבועות הוא ביקש להיפגש שוב והמשכנו את תהליך האימון. מהר מאוד עלה השולחן הצורך שלו בהכרה של הסביבה, בקבלת אישור ובחיזוקים.
לכולנו יש מערכת שלמה של צרכים וערכים. ערכים הם מי שאנחנו באמת- אין שם השתדלות. אם אני מחזיקה בערך החברות, אז אני פשוט חברה טובה, ללא מאמץ יתר.
לעומת הערך, הכירו את ידידנו הערמומי- הצורך. אנחנו מתאמצים לספק את הצורך ולכן- הצורך מנהל אותנו. כאשר הוא מסופק, אנחנו במיטבנו, שמחים, מאושרים ומלאי אנרגיה. אך אבוי אם לא נצליח לספק את אותו צורך, אזי אנחנו בשפל, ובמצב הקיצון- אין לנו קיום.
אם בידינו לספק את אותו צורך- אשרינו, אנחנו לא תלויים בסביבה לשם כך. במצב כזה נהפוך את הצורך לרצון או אולי אפילו לערך: כשאקבל הכרה- איזה יופי, יהיה לי נעים, אני רוצה שזה יקרה. אם לא אקבל הכרה חיצונית- לא נעים, לא נורא.
הבעיה בצרכים מתחילה כאשר אנחנו הופכים עבדים שלהם, מכרכרים סביבם במטרה לספקם, משקיעים זמן, אנרגיה, אפילו כסף בסיפוקם. הבעיה מחמירה כאשר אנחנו הופכים את סביבתנו לעבדים של סיפוק הצורך האישי שלנו. תאהבו אותי, תנו לי שליטה, אבוי אם לו.
האימון מאפשר לנו הזדמנות לעשות דברים אחרת.
בדיעבד סיפר לי ש' שכעס עלי. איך לא החמאתי לכתיבתו המעמיקה? הוא השקיע המון אנרגיה וזמן בילוי השאלון עבורי. איך לא התעלפתי מהרגישות ומהעומק הבלתי טיפוסיים לגבר מסוקס שכמותו?
במילים אחרות- אני העזתי לא לרקוד איתו את הריקוד שהוא מאלץ את עצמו את סביבתו לרקוד כבר שנים ובכך- הסתכנתי בנטישתו. בשפה האימונית- הוצאתי אותו לחלוטין מאזור הנוחות שלו.
ש' עשה התקדמות מדהימה בכמה חודשים, כשהוא החליט לחזור, הוא חזר הפעם עם מלוא המחויבות.
כמאמנים עלינו לאפשר למתאמנים שלנו ריקוד אחר, כזה שהם מובילים בו, אך מבלי לכבול ולהיות כבולים. היו מחויבים לדבר הנכון, תזכרו- כשאנו יוצאים מאזור הנוחות- שם מתרחשת הצמיחה האמיתית.
אני ידעתי שאם ש' יחזור- זה יהיה מהסיבות הנכונות ואם לא- גם זה יהיה מהסיבות הנכונות.